<h1>ארחות חיים הלכ' תקיעת שופר סימנים ט"ז—י"ז</h1>
<h2>דף לב.</h2>
וכשיחזור ש"צ תפלה בקול רם אחר שגמר מלכיות תוקעין תשר"ת פעם א' ואחר זכרונות תש"ת ואחר שופרות תר"ת. וכתב ר' עמרם ז"ל שאומ' היום הרת עולם אח' כל תקיע' מאלו הג' תקיעות ואנו לא כן נהגנו כי אם אחר מלכיות וזכרונות. ואחר שופרות מתחילין רצה ה' אלהינו וכו' [וכתב] הרמב"ם ז"ל זה שתוקע כשהן יושבין תוקע על סדר הברכות ואינו מדבר בין תקיעות שמיושב לתקיעות שעל סדר ברכות ואם סח ביניהם אע"פי שעבר אינו חוזר ומברך. וי"א שאין כוונת הר"מ על זה לעכב שמי שתקע מיושב שיתקע על סדר הברכות ולא אמר אלא לומר שאין להעביר ממנו המצוה כיון שהתחיל בה כדאמרינן המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ועוד כתב בדין הוא שיתקעו על כל ברכה כל בבא מהן ג"פ כדרך שתקעו כשהן יושבין אלא כיון שיצאו מידי ספק בתקיעות שמיושב אין מטריחין את הצבור לחזור על כלן על סדר הברכות אלא די להם בבא א' על כל ברכה כדי שישמעו התקיעות על סדר הברכות. וכל הדברים הללו בצבור אבל ביחיד בין שישמע על סדר הברכות בין שלא שמע על סדר הברכות יצא בין מעומד בין מיושב ואין בזה מנהג עכ"ל. והב' הערוך כתב שמנהגם לתקוע שלשים קולות לתפלה כמו מיושב ויש נוהגין לתקוע סימן תשר"ת על כל ברכה וברכה לפי שזאת התקיעה המעול' שיש בה גנוחי וילולי דלמא גנח ויליל. ואם תאמר דלא הוי אלא גניחה או יללה לא הוי הפסק לא שברים ולא תרועה מדאמרינן שמע ט' תקיעות בט' שעו' ביום יצא וכן הנהיג ר"ת ז"ל במקומו ואין הכל מודי' לו שאומר שודאי הפסק הוי כמו שבארנו. ואין משיחין לא התוקע ולא שאר העם בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד כדי שיכוונו לבם אל התקיעות ואע"פי שאם שח אין צריך לחזור ולברך גוערין במי ששח.
<h2>דף לג:</h2>
וכשיחזור ש"צ תפלה בקול רם אחר שגמר מלכיות תוקעין תשר"ת פעם א' ואחר זכרונות תש"ת ואחר שופרות תר"ת. וכתב ר' עמרם ז"ל שאומ' היום הרת עולם אח' כל תקיע' מאלו הג' תקיעות ואנו לא כן נהגנו כי אם אחר מלכיות וזכרונות. ואחר שופרות מתחילין רצה ה' אלהינו וכו' [וכתב] הרמב"ם ז"ל זה שתוקע כשהן יושבין תוקע על סדר הברכות ואינו מדבר בין תקיעות שמיושב לתקיעות שעל סדר ברכות ואם סח ביניהם אע"פי שעבר אינו חוזר ומברך. וי"א שאין כוונת הר"מ על זה לעכב שמי שתקע מיושב שיתקע על סדר הברכות ולא אמר אלא לומר שאין להעביר ממנו המצוה כיון שהתחיל בה כדאמרינן המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ועוד כתב בדין הוא שיתקעו על כל ברכה כל בבא מהן ג"פ כדרך שתקעו כשהן יושבין אלא כיון שיצאו מידי ספק בתקיעות שמיושב אין מטריחין את הצבור לחזור על כלן על סדר הברכות אלא די להם בבא א' על כל ברכה כדי שישמעו התקיעות על סדר הברכות. וכל הדברים הללו בצבור אבל ביחיד בין שישמע על סדר הברכות בין שלא שמע על סדר הברכות יצא בין מעומד בין מיושב ואין בזה מנהג עכ"ל. והב' הערוך כתב שמנהגם לתקוע שלשים קולות לתפלה כמו מיושב ויש נוהגין לתקוע סימן תשר"ת על כל ברכה וברכה לפי שזאת התקיעה המעול' שיש בה גנוחי וילולי דלמא גנח ויליל. ואם תאמר דלא הוי אלא גניחה או יללה לא הוי הפסק לא שברים ולא תרועה מדאמרינן שמע ט' תקיעות בט' שעו' ביום יצא וכן הנהיג ר"ת ז"ל במקומו ואין הכל מודי' לו שאומר שודאי הפסק הוי כמו שבארנו. ואין משיחין לא התוקע ולא שאר העם בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד כדי שיכוונו לבם אל התקיעות ואע"פי שאם שח אין צריך לחזור ולברך גוערין במי ששח.
